כמיהה לחורף - עיצוב בית חורפי במיוחד
סבא שלי היה צייר.
הוא גם היה שחקן/קוסם/נגר...סבא שלי היה איש מלאכת יד שנולד וגדל בבלרוסיה של תקופת מלחמת העולם השניה.
סבתא שלי הייתה אישה מאוד אסתטית , אני זוכרת את הדרך שבא היא שמה דגש על לבוש וסידור השער ,והאוכל בצלחת היה מוגש יפה ומוקפד .
הבית שלהם היה גן שעשועים בשבילי ,אני זוכרת את הריח של צבעי השמן ומכונת התפירה של סבתא .
הבית היה שטוף אור ואוויר צח וחורפי שבא מדלת המרפסת הפתוחה שבה סבא נהג לגדל עגבניות ולהישען על המעקה כשהוא מעשן.
הם החליטו להישאר בבלרוסיה ולא לעלות לארץ .
אין ברשותי הרבה חפצים שלהם אבל אני בהחלט יכולה לראות קווי אופי דומים ,אני שומרת לי את הזיכרונות ובוחרת מה להחצין .
הבית שלי מלא בפרטים ,חלקם ישנים חלקם חדשים, אשר חיים על אותו מדף .
הבית שלי מלא בפרטים ,חלקם ישנים חלקם חדשים, אשר חיים על אותו מדף .
אחת האהבות שלי היא לגלות מה חפצים יכולים להיות חוץ מהיעוד המקורי שלהם . חלקית מתוך סקרנות וחלקית מתוך רצון להתעסק עם חומר.
גוף התאורה (סלסלת קש) מעל פינת האוכל הוא דוגמה לשעשוע שכזה. אין כמו " איקאה האקינג " :)
גוף התאורה (סלסלת קש) מעל פינת האוכל הוא דוגמה לשעשוע שכזה. אין כמו " איקאה האקינג " :)
וגם מתלה מגזינים. פעם היה מתלה למכנסיים בארון תל אביבי משנות ה-50.
שותפתי עובדת בסטודיו. יום עבודה רגיל.
סבא אהב ללמד אותי לצייר , אני זוכרת שהיה ערב שלם שציירנו עצים ,בכל מני טכניקות של צבעי מים .
הבית שלהם היה לי השראה והמקום הבטוח בשבילי ליצור .
בתמונה השמאלית - תמונה של סבא בפינת העבודה.
לכל אחד יש סיפור וכל אחד בוחר מה לספר ומה לא .
זה הסיפור שלי ,מלא דקויות אך באותו זמן מזמין לקפוץ לכוס תה ולשמוע איזה סיפור .
תודה שקפצתם לביקור בבית שלי .
